Banova — בונה אתרים ב־AI
מתארים אתר בשפה פשוטה, בעברית או באנגלית. Banova כותב קוד Next.js אמיתי, מפרסם אותו ל-Vercel ומציג את האתר הרץ. מוצר שתכננתי ובניתי לבד, מקצה לקצה.
- היקף
- תוכנן ונבנה סולו
- צינור
- פרומפט ← קוד ← דיפלוי חי
- סטטוס
- באוויר ב-banova.app
מה זה עושה בפועל
לפי הסדר שבו מבקר חווה את זה:
- 01
כותבים מה שרוצים
בעברית או באנגלית. "דף למסעדה עם תפריט וטופס יצירת קשר". שלושת הפרומפטים הראשונים לא דורשים חשבון.
- 02
רואים את זה נכתב
ה־AI מזרים קובצי קוד אמיתיים למסך אחד אחרי השני — לא פס התקדמות, הקבצים עצמם.
- 03
זה מתפרסם באמת
הפרויקט עולה ל־Vercel וחוזר עם כתובת אינטרנט אמיתית שאפשר לפתוח, לשתף, או לשלוח ללקוח.
- 04
ממשיכים לדבר איתו
"תעשה את הכותרת כחולה". "תוסיף את הלוגו שלי", עם התמונה מצורפת. כל שינוי מתפרסם מחדש. אפשר גם לערוך את הקוד ידנית, לחזור אחורה משינוי גרוע, או לייצא הכול כ־ZIP.
ההחלטה שמבדילה את זה מדמו
הרבה בוני אתרים ב-AI מציגים תצוגה מקדימה מדומה בתוך הדפדפן. Banova עובד אחרת.
כל שינוי מפורסם ל-Vercel באמת. בנייה ראשונה עולה לאוויר תוך דקה-שתיים, ומה שרואים הוא האתר האמיתי שעלה.
איך זה בנוי
החלקים העיקריים:
יצירת קוד עם AI
ה-Claude API כותב את קבצי הפרויקט, והם מופיעים על המסך תוך כדי שהם נוצרים.
בדיקת הקוד לפני פרסום
הקוד שנוצר עובר בדיקת תקינות ובדיקת תחביר לפני שהוא נשמר. אם הוא נכשל, או שהבנייה נכשלת ב-Vercel, ה-AI מקבל עוד ניסיון לתקן.
פרסום אמיתי
כל גרסה מפורסמת ל-Vercel ומקבלת כתובת עובדת משלה.
חשבונות, שימוש וחיוב
התחברות עם Google, מדידת שימוש בטוקנים עם מגבלות שנאכפות במסד הנתונים, ומנויים עם Stripe.
מה זה מראה
בקצרה:
- מוצר מלא שבניתי לבד, מהממשק ועד הפרסום והתשלומים.
- עברית ואנגלית, עם תמיכה מלאה ב-RTL.
- ניסיון מעשי עם האופן שבו קוד שנוצר ב-AI עובד, ואיפה הוא נשבר.
- עריכת קוד בדפדפן, צירוף תמונות משלך בצ׳אט, חזרה משינוי גרוע וייצוא ל-ZIP.
האתגרים ההנדסיים
החלקים שהיו באמת קשים:
חיוב על סטרים שאולי לא יסתיים
השימוש נמדד בטוקנים. לפני הבייט הראשון, פונקציה אטומית ב-Postgres שומרת את התרחיש הגרוע ביותר, כך שהמגבלה מחזיקה גם מול בקשות במקביל. כשהסטרים נגמר, בהצלחה, בביטול או בשגיאה, השימוש האמיתי מתקזז פעם אחת בדיוק.
תשלומים ששורדים את החזרות של Stripe
Stripe יכול לשלוח את אותו אירוע פעמיים, ולא לפי הסדר. ה-webhook הוא הכותב היחיד של מצב המנוי, כפילויות נזרקות לפי מזהה האירוע, ואירוע ישן לעולם לא דורס אירוע חדש.
פענוח קוד מסטרים שעלול להיקטע
הפרסר עוקב אחרי קינון במקום להתאים טקסט, כך שקובץ שמכיל את תגית הסגירה של עצמו נשאר שלם, וסטרים שנקטע באמצע קובץ עדיין מחזיר קובץ שמיש. הפרסומים של כל פרויקט עוברים בתור עם נעילה במסד הנתונים, כך ששמירות אוטומטיות לא ממתינות לבנייה.
סטאק
Next.js, React, TypeScript, Postgres, Stripe, ה-Claude API ו-Monaco לעריכה בדפדפן. פרויקט אישי: הקוד פרטי וזמין לעיון לפי בקשה, והאתר החי מקושר למעלה.
נשמע מוכר מהאפליקציה שלך?
אם יש באפליקציה שלך בעיה דומה, אודיט הוא דרך בסיכון נמוך להתחיל: גישת קריאה בלבד, דוח כתוב ורשימת תיקונים מתועדפת.